חג הפסחא הוא אחד החגים החשובים ביותר בדת הנוצרית. ביום זה חוגגים המאמינים את תחייתו של ישוע המשיח, אשר ניצח את המוות והציל את האנושות מחטא קדמון.
לחג זה אין תאריך קבוע כמו לחג המולד, אלא, על פי החלטת הכנסייה, הוא חל ביום ראשון שלאחר הירח המלא הראשון לאחר שוויון האביב. לכן, יום חג הפסחא תלוי בירח וניתן לקבוע אותו בין החודשים מרץ לאפריל.
מקור המונח "פסח" במילה העברית פסח, שפירושה "לעבור".
הרבה לפני בוא ישוע, למעשה, עם ישראל כבר חגג את חג הפסחא במשך מאות שנים כדי לציין את אחד הפרקים החשובים ביותר המתוארים בברית הישנה (החלק בתנ"ך המאחד יהודים ונוצרים כאחד).
עבור הדת הקתולית, לעומת זאת, חג הפסחא מייצג את הרגע שבו ישוע ניצח את המוות והפך למושיע האנושות, ושחרר אותה מחטאם הקדמון של אדם וחוה.
חג הפסחא הנוצרי חוגג את חזרתו של ישו לחיים הארציים, אירוע המסמן את תבוסת הרוע, ביטול החטא הקדמון ותחילתו של קיום חדש שימתין לכל המאמינים לאחר המוות.
סמלי חג הפסחא ומשמעותם:
הביצה
בתרבויות רבות, הביצה היא הסמל האוניברסלי של חיים ולידה. לכן אין זה מפתיע שהמסורת הנוצרית בחרה באלמנט זה כדי להתייחס לתחייתו של ישו, אשר חוזר מן המתים ומחזיר לחיים לא רק את גופו, אלא מעל לכל את נשמות המאמינים, אשר משוחררות מהחטא שבוצע בשחר הזמן, כאשר אדם וחוה קטפו את הפרי האסור.
היונה
היונה היא גם מורשת של המסורת היהודית, והיא שימשה במשך מאות שנים לסמל שלום ורוח הקודש.
הארנב
גם הארנבת, בעל חיים חמוד זה, מוזכרת במפורש בדת הנוצרית, שם תחילה הארנבת ולאחר מכן הארנבת הלבנה הפכו לסמלים של פוריות.
שבוע הפסחא עוקב אחר דפוס מדויק:
יום חמישי: זיכרון לסעודה האחרונה שבה ישוע אמר לתלמידיו שהוא יבגוד וייהרג בקרוב.
בהזדמנות זו רחץ ישוע את רגלי שליחיו, כאות ענווה (מעשה הנחגג בכנסיות עם טקס "רחיצת הרגליים").
יום שישי: סבל ומוות על הצלב.
המאמינים חווים מחדש את כל הפרקים שהתרחשו במהלך הצליבה.
שבת: מיסה ואבל על מות ישו
יום ראשון: חג הפסחא וחגיגות
יום שני של חג הפסחא או "יום שני של המלאכים" חוגג את המלאך הכרובי שהכריז על תחייתו של אלוהים לפני הקבר.
חג זה לא הוכר מיד, אך נוסף באיטליה שלאחר המלחמה כדי "להאריך" את חגיגות הפסחא.
זמן פרסום: 10 באפריל 2023









